"עת לטעת ועת לעקור נטוע" קהלת פרק ג'
כך כתב קהלת ועוד הוסיף עת מלחמה ועת שלום
כמה סמלי שבימים אלו ממש אנו נאלצים בכאב רב לעקור את מטעי האגס במשק. המטעים נגועים במחלת החרכון, מחלה שלהדברתה נהוג להשתמש בתרופת ה"סולפה". אלא, שתרופה זו עלולה חלילה לחדור לפרי ולהגיע לבני האדם, אי לכך אנו נאלצים לעקור את מטעי האגס. (למתעניינים אשמח לפרט ולהסביר יותר מרים נוריאל פרות ואירוח נוריאל).
כמובן שבהמשך ניטע באותו המקום מטע אחר ונקווה לטוב.
באותו פרק כותב קהלת: "עת מלחמה ועת שלום"
מי ייתן ותגמר המלחמה מהר ונמצא עצמינו ב"עת לטעת" וב-"עת שלום"
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה